כותרת ההודעה מודל השערוך ומודל העלות
תוכן:
שלום וברכה, איני יודעת האם הפורום מיועד גם לשאלות מסוג זה אך אני חיבת תשובה, שאלתי כבר רו"ח רבים ואף אחד לא ידע לענות לי. השאלה היא כזו:
כאשר אנו צריכים לעשות קיטון בהתחיבות פינוי ושיקום ואנו במודל השערוך , יש לעשות את הפקודה: לחובת התחיבות לזכות קרן
אך אנו נדרשים לבדוק שהקרן אינה עולה על העלות המופחתת של
מודל העלות, כלומר מדוע יש הגבלה על הקרן ועוד לפי מודל העלות?
את מה שמעבר לעלות המופחתת ל מודל העלות נזקוף לרווח כיון שא"א להגדיל את קרן השערוך מעבר לעלות המופחתת כאמר, והשאלה היא למה?
אשמח מאד לתשובה, זה ממש דחוף לי.
ורד שלום, ישנן מספר שיטות (ובסה"כ 6) הערכה לצורך קביעת ערך טובין מיובא כדלקמן : ערך עיסקה, טובין זהים, טובין דומים, מחיר מכירה בישראל, ערך מחושב וכן עפ"י עקרונות גאטט (עפ"י הסכמי סחר בינלאומיים)
באופן כללי, למחיר המקורי יש להוסיף או להפחית (על פי הצורך)התאמות אשר מבוצעות לצרכי התאמת מחיר העיסקה לחישוב מיסי היבוא, כגון: עמלות ודמי תיווך, תמלוגים, עלויות הובלה וכיו"ב.
עפ"י התקינה הישראלית קיימים תקנים לגבי הכרה בהכנסה והצגה במאזן של דוחות כספיים של קבלנים (בונה ומבצע) תקנים 2 ו 4 המוכרים לנו.
עפ"י התקינה הבינלאומית קיים רק תקן לגבי קבלן מבצע IAS-11. ולא קיים תקן לגבי קבלן בונה.
עפ"י תקן בינלאומי מס' 11 בדבר עבודות עפ"י חוזה ביצוע, ההכרה בהכנסה תתבצע כאשר התוצאות של חוזה הקמה ניתנות לאומדן באופן מהימן, הכנסות חזויות ועלויות חזויות הקשורות בחוזה ההקמה יוכרו כהכנסות והוצאות, בהתאמה, עפ"י שיטת שיעור ההשלמה, לאמור ניתן להכיר חלק יחסי בהכנסה עפ"י שיעור השלמה. התקן מציין שלוש שיטות לחישוב שיעור ההשלמה: שיטת העלות, שיטת הגמר ההנדסי ושיטת היחידות.אציין כי כאשר צפוי הפסד יש להכיר בו כהוצאה כבר באותה שנה שנתגלה.
לגבי קבלן בונה, בתקינה הבינלאומית לא קיים תקן ספציפי בנושא, אך קיים תקן כללי להכרה בהכנסה - תקן בינלאומי מס' 18 ותקן הרלוונטי למלאי - תקן בינלאומי מס' 26. בהתאם לתקינה הבינלאומית הקמת בניינים למכירה הינה מכירת דירות כמלאי במהלך העסקים הרגיל ולכן ההכנסה מהמכירה תוכר עם העברת הסיכונים והתשואות במלאי לרוכש (בפרקטיקה כאשר ממולא טופס 4).
לגבי ההכרה ברווח, על פניו נראה כי החברה צריכה לדווח על הכנסותיה והוצאותיה הקשורות לפרויקטים עפ"י תקן ישראלי מס' 4 בדבר עבודות עפ"י חוזה ביצוע. לגבי אופן ההכרה בהכנסה ראה תשובתי לעיל לגבי קבלן מבצע.
לגבי ההפרשות להתחיבות ולתיקונים, במקרה כזה, הדיווח הכספי אינו יכול להימנע מלהישען במידה רבה על אומדנים והערכות של ההנהלה, כאשר התוצאות בפועל עשויות להיות שונות באופן ניכר.
התקן המטפל בהפרשות הינו תקן בינלאומי מס' 37 בדבר הפרשות. עפ"י התקן המבחנים להכרה בהפרשה הינם:
1. לישות המדווחת קיימת מחויבות בהוה כתוצאה מאירוע בעבר.
2. צפוי שיידרש שימוש במשאבים כלכליים כדי לסלק את המחויבות.
3. ניתן לערוך אומדן מהימן של סכום המחויבות.
בהתקיים שלושת התנאים המצטברים הנ"ל הישות צריכה להכיר בהפרשה בדוחותיה הכספיים.
יש לציין כי התקן אינו עוסק בסוגיה האם יש לזקוף את ההפרשה שהוכרה כנגד הוצאה או להוון אותה לנכס. באופן כללי הפרשות מוכרות כנגד הוצאה אלא אם כן נדרש או ניתן להוון אותם לנכס.
תקן חשבונואת בינלאומי מס' 18 עליו מבוסס תקן ישראלי מס' 25 עוסק בהכנסות. הוראות התקן חלות במסגרת הטיפול החשבונאי בהכנסות הנובעות מהעסקאות והאירועים הבאים:
1. מכירת סחורות.
2. הספקת שירותים.
3. שימוש שעושים אחרים בנכסי הישות, המניב ריבית בגין שימוש במזומנים וכו'.
התקן הינו תקן כללי בנושא הכנסה, ואינו עוסק באופן ספציפי בסוגיות שקשורות להכרה בהכנסה בתעשיות מיוחדות. כמו כן, התקן אינו חל בכל מקום בו תקן חשבונאות אחר קובע כללי הכרה בהכנסה לגבי מקרה ספציפי. לדוגמא, הכרה בהכנסה מהסכמי חכירה בהתאם לתקן בינלאומי מס' 17 או מחוזי הקמה בהתאם לתקן בינלאומי מס' 11.
התקן מונה לכל סוג מסויים של אירוע תנאים מצטבים שצריכים להתקיים על-מנת שנוכל להכיר בהכנסה.
כותרת ההודעה דיני עבודה - אחריות העובד לנזק אשר נגרם למעבידו עקב התרשלות העובד
תוכן:
רז שלום, אשמח לקבל הנחייה מקצועית בנושא, על פי חוק וכן פסקי דין בנושא.
האם יש צורך בהגדרת העובד כ"עובד מפתח" על מנת לממש כלפיו את אחריותו לנזק ? האם ניתן לקזז סכומים המגיעים לו כפיצויי פיטרוין ? ובמידה ולא, באיזה מקרים ניתן לעשות כך ?
IFRS1 (אימוץ לראשונה של התקינה הבינלאומית) מאפשר למדוד פריט רכוש קבוע במועד המעבר ל- IFRS לפי שווי הוגן, ולהשתמש באותו שווי הוגן כעלות נחשבת ((Demand cost של הנכס באותו מועד. במקרים כאמור לא נדרשת החברה להציג מחדש מידע השוואתי.
לאחר ההכרה הראשונית, התקן מאפשר בחירה של מדיניות חשבונאית בין שתי שיטות מדידה: שיטת העלות ושיטת הערכה מחדש.
כאשר יישות מחליטה לבצע מעבר מהצגה עפ"י שיטת העלות להערכה מחדש, השינוי הנ"ל צריך להיעשות בהתאם לתקן בינלאומי מס' 8 בדבר מדיניות חשבונאית, שינויים באומדנים חשבונאיים וטעויות.כאשר שינוי המדיניות הוא משיטת העלות לשיטת הערכה מחדש, בהתאם להוראות התקן, יש לטפל במועד השינוי כהערכה מחדש, לאמור אם הערך בספרים של הנכס עולה כתוצאה מהערכה מחדש, העלייה תיזקף להון העצמי תחת הכותרת "קרן הערכה מחדש". אם הערך בספרים של הנכס יורד כתוצאה מהערכה מחדש, הירידה תוכר בדוח רווח והפסד.
נציין ונאמר, כי עפ"י הוראות תקן בינלאומי מס' 8 אין צורך להתאים את מספרי ההשוואה בדרך של הצגה מחדש.
תודה על תשובתך המלומדת והמקצועית, נותר רק לחדד את הנקודה מי חייב ביישום תקני חשבונאות בינלאומיים ומי לא ? האם חברות פרטיות יחוייבו בעתיד להציג עפ"י הנ"ל ?
נ.ב. - יוסי נהנתי היום בפגישה - שיהיה בהצלחה ב- D.D. !!
תקן חשבונאות ישראלי מספר 29, שהחיל את התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS) בישראל, מחייב רק תאגידים שכפופים לחוק ניירות ערך ומחויבים לדווח לפי תקנותיו ליישם את התקינה הבינלאומית. התקן מאפשר, אך אינו מחייב, תאגידים אחרים (כמו – חברות פרטיות) ליישם את התקינה הבינלאומית.
אציין שחברה פרטית שהינה חברה בת של חברה ציבורית תצטרך לספק נתונים כספיים על בסיס ה-IFRS לצורך איחוד דוחותיה עם אלה של החברה האם; כמו כן, לפי תקני IFRS, הצגת השקעה בחברות כלולות, המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, תידרש להיעשות לאחר יישום תקני ה-IFRS על הנתונים הכספיים של אותן חברות, וכל זאת תוך יישום מדיניות חשבונאית אחידה בין החברה המחזיקה לבין החברות המוחזקות שלה - חברות בנות, וחברות כלולות. לפיכך, גם חברות אלו, למרות שהינן פרטיות, יצטרכו להכין נתונים מבוססי IFRS (גם אם דוחותיהן הכספיים ימשיכו להיות ערוכים על פי התקינה הישראלית).
להבדיל מאותן חברות ציבוריות או פרטיות שיאמצו את התקינה הבינלאומית במלואה, תאגידים שלא מחויבים באימוץ ה-IFRS ויבחרו שלא ליישם אותה, ימשיכו ליישם את התקינה הישראלית אשר גם היא, בשנים האחרונות, מאמצת באופן הדרגתי את התקינה הבינלאומית על ידי פרסום תקנים ישראליים המבוססים על תקני IFRS. עד כה פורסמו על ידי המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות 14 תקנים כאמור, רובם ככולם כמעט זהים לתקני ה- IFRS המקוריים (כגון: תקן 26 – מלאי, תקן 27 – רכוש קבוע, תקן 25 – הכנסות ועוד), וצפוי שהמוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות ימשיך ויפרסם תקנים נוספים – מבוססי IFRS – גם בעתיד…
במאמר מוסגר אציין כי המוסד לתקינה מקדם בימים אלה יוזמה, במקביל ליוזמה אירופאית, שעניינה תקינה בינלאומית לעסקים קטנים ובינוניים. ימים יגידו כיצד ישפיע מהלך זה על הדיווחים הכספיים של אותם עסקים שיכנסו לקטגוריה זו. שווה מעקב….
כותרת ההודעה ברוכים הבאים לפורום המקצועי והעדכני מסוגו
תוכן:
ברוכים נבאים לפורום ראיית החשבון ופורום ייעוץ פיננסי של משרדנו - בחרי ושות' - נשמח לענות על כל שאלה ו/או נושא הקשורים לנושאי הפורום, בברכה, יניב בחרי, רו"ח- מנהל הפורום
